החלטה בתיק מ"ת 4684-11-12 - פסקדין

לפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים.

לאחר שעיינתי בקפידה בחומר הראיות עולות הנסיבות הבאות:

המשיב מר אדיקדק אשרף (להלן: "המשיב") לקח ביום 11.11.2012 רכב קרייזלר (להלן: "הרכב או המכונית") שנמצא בחזקת עלאא קבאני .  מסתבר שעל רכב זה הוטל איסור שימוש והיה צריך להפקידו בחניון הלאום למשך 30 יום.  זאת בעקבות הסעת שבחים שבה נחשד אחד הנוהגים ברכב.

לטענת עלאא הוא אמר זאת למשיב אך המשיב לקח את הרכב בכל זאת למרות שידע כי מוטל על הרכב איסור שימוש.  (ראו הודעתו של עלאא קבאני מיום 12.11.2012 בעמוד 3 שורות 60-70 וכן במזכר המסומן  כ"ג ). אציין, כי עלאא אמר שהמשיב זלזל באיסור ואמר לו שאין לעלאא מה לדאוג כי אם ייתפסו את אשרף זוהי בעיה של אשרף ולא שלו.

המשיב נהג ברכב מכיוון ירושלים לתל - אביב ואחריו נסעה ניידת שבה  שוטר ושלושה מתנדבים.  הללו נסעו במקרה אחרי המשיב ובדקו את רכבו במסוף המשטרתי ואז התברר להם כי מדובר ברכב דרוש (באותה עת לא לגמרי ידעו משום מה דרוש, ורק אחר כך התברר שזה עקב אי הפקדתו).

הניידת ביקשה מהמשיב לעצור אך זה במקום לעצור האיץ את מהירותו וברח ממנה.  את זאת עשה בצורה מסוכנת להפליא.  אצטט מדבריו של העד יצחקי "ואז הוא החל להאיץ בצורה מהר מאוד והחל לרדת לכיוון אבו גוש תוך שהוא נוסע בין מכוניות שהיו בנתיבים שלהם, המכוניות נזרקו לצדדים וברחו ממנו, הוא ממש נכנס בניהם, באמצע בנתיב נסע על הקו   שמפריד בין הנתיבים, חתך כל הזמן רכבים מימין ומשמאל, בעלייה של קריית יערים נסע בצד שמאל לקו הלבן וגם נסע לשוליים... בנס לא היו תאונות.  נסענו במהירות של 130 קמ"ש לפי מצב הכביש גם האטנו לפי הצורך". 

בצורה זהה מעידים גם שלושת האחרים. עוד מעידים הם כי ראו בשלב כל שהוא  אנשים בורחים מן הרכב לכיוון ההר.

בשלב מסויים המשיב כנראה החליק על הכביש, עשה תאונה ונתקע בכיכר במחלף שורש. המשיב לפי מה שראו השוטרים ולפי עדי ראייה שבמקום הוציא מרכבו מספר תיקים רץ לכיוון הוואדי והחביא אותם שם וחזר לרכב וניסה להניעו.  השוטרים הגיעו לרכב ועצרו אותו רק לאחר שהתנגד להם והיו צריכים להשתמש בכח על מנת לעוצרו.

לאור מה שראו בדברי האזרחים שבמקום, השוטרים חיפשו בוודאי ומצאו את התיקים שבהם חפצים שונים כולל שני מחשבים.  עד לבקשה עדיין לא הצליחו לאתר למי שייך הרכוש.

גרסתו של המשיב היא מוזרה בלשון המעטה. לטענתו, יצא ברכב לסיבוב קטן לבדוק את האוטו ויצא לסיבוב ממוסררה לתחנת הדלק ביציאה מן העיר כדי למלא שם דלק.  הוא לא ראה שוטרים שאמרו לו לעצור, אין לו מושג מה רוצים ממנו, הוא לא הוציא תיקים מהרכב, לא היו שם שוהים בלתי חוקים, וכל השוטרים גם יחד מעלילים עליו מסיבות שאינן ידועות.

עלינו לבדוק כידוע ראיות, עילת מעצר, וחלופת מעצר. 

באשר לראיות נחה דעתי כי יש ראיות טובות ומעבר לכך לאשמתו של המשיב בכל העבירות המיוחסות לו ואולי גם עבירות נוספות שאינן מיוחסות לו בכתב האישום שבפניי.

באשר לעילת המעצר הרי שרשרת ארוכה של פסיקה שאושרה בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון קובעת כי מי שנוהג בנהיגה פוחזת ברכב מסכן את הציבור, ומשתולל בדרכים ובורח משוטרים, יש בכך עילת מעצר.  אציין כי הסכנה במרדפים איננה בשל כבודם של השוטרים שגם בו אין לזלזל אלא בעיקר בסיכון שנגרם לעוברי אורח.  אשר לכך, אין מחלוקת על העילה. 

באשר לחלופת מעצר הרי חלופת המעצר איננה מתאימה. מדובר במשיב שמתחילת דרכו זלזל בהוראות החוק בכך שיצא לדרכו עם רכב שאסור לנסוע בו.  הגדיל לעשות על ידי מרדף מסוכן שגרם לו ושהסתיים בתאונה כפי שמסתיימים מרדפים רבים אחרים. אין צורך בתסקיר מעצר משום שמסוכנתו גדולה מדי.

גרסתו של המשיב נראית לא מדוייקת בעליל. וגם זו בלשון המעטה. 

אינני נכנס לשאלה אם הבורחים מהרכב היו שוהים בלתי חוקים, או כאלה הקשורים לתיקים שהמשיב זרק מרכבו ואולי הגיעו אליו בדרכים לא כשרות.  בין כך ובין כך העובדות מוכיחות שהמשיב שבפנינו איננו נרתע מבריחה, מאלימות, ומלקיחת סיכונים שבהם הציבור הוא מי שסובל.

נחה דעתי כי מדובר בעבירה חמורה ובנסיבות חמורות והמשיב הוכיח על עצמו שאין כל חלופה מעבר להחזקתו אחרי סורג ובריח שתימנע פגיעה בבטחון הציבור. 

אשר לכן, המשיב ייעצר עד לתום ההליכים בתיק מס' 4682-11-12 .

התיק העיקרי יועבר להקראה לסגן הנשיא כב' השופט ריבלין ביום שני 19.11.2012 בשעה 09:00 .